דמרי נ' ערן גינון בע"מ

פסק דין

1.הצדדים הסמיכוני לפסוק בסכסוך על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב] התשמ"ד- 1984.

2.עפ"י כתב התביעה שהגיש התובע, בעל עסק לייבוא ושיווק פרחים וצמחים ממשי, עותר הוא לחייב את הנתבעת, המנהלת משתלה, בסך 7,874 ₪, יתרת חוב שנותרה הנתבעת חיית לתובע בגין סחורה שסיפק התובע עפ"י חשבונית מס' 3570 בסך 7,505 ₪ (נספח א' לכתב התביעה).

3.הנתבעת אינה כופרת כי קיבלה את הסחורה, אולם טוענת כי הסחורה המפורטת בחשבונית הנ"ל סופקה לידיה כחלק מעסקת קונסיגנציה וכי עפ"י המוסכם בין הצדדים, התחייב התובע ליטול הסחורה הנ"ל לידיו בחזרה, במידה ולא תימכר. לטענת הנתבעת, הסחורה לא נמכרה, והתובע אף התבקש לסור למקום עסקה של התובעת על מנת שיטול את הסחורה לידיו, או אז התכחש הוא להסכמות בין הצדדים וביקש את תמורת הסחורה. עוד טענה הנתבעת כי התובע שכח לציין כי ביום שבו הוציא את החשבונית מושא המחלוקת רכש מן הנתבעת סחורה עפ"י נספח 3 לכתב ההגנה.

4.לאחר שהתובע והגב' מיכל טויטו, העובדת בנתבעת נחקרו על תצהיריהם, הסכימו הצדדים כי בית המשפט יספק בסכסוך על דרך הפשרה. עוד הסכימו הצדדים כי במסגרת פסק דינו יקבע בית המשפט מה ייעשה בסחורה.

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שקלתי את הדברים שנשמעו היום מפי העדים, ולאחר ששקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי פשרה שמוסמך בית המשפט לשקול בבואו לפסוק על דרך הפשרה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 4,200 ₪ . הסחורה תעבור לבעלות הנתבעת ותוכל היא לנהוג בה מנהג בעלים.

6.בנסיבות העניין, מצאתי שלא לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ב, 06 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: